היא נזכרת בימים שלא הייתה מאושרת.
ילדים שנאו אותה קראו לה מכוערת.
היא רצתה משהו שיכאיב לה יותר.
את המספריים של אחיה היא לקחה מהר.
ורצה לחדר להסתתר.
חתך ועוד חתך נוספו לה ליד.
מחפשת בעיניה משהו יותר חד.
דמעותיה נפלו על פצעיה הפתוחים.
וצרבו לה בעודה מתחננת לרחמים.
היא זרקה את המספריים אל קצה הפינה.
בוכה לעצמה עד שינה.
אבל עכשיו הילדה כבר גדלה.
נהייתה לאישה יפיפה.
שלושה ילדים, מאושרים ושמחים .
היא תשמור עליהם לנצח נצחים.
.
(this post is for someone i keep close to my heart)
;){kind=link}