בצעדים קטנים צעדתי לאורך החוף, דמות אפלה עמדה לידי.
לבי התמלא בכאב, חשבתי שפגעתי בה, שהכאבתי לה.
ניסיתי לאחוז בידה, להבין שכול זה אך ורק הרגשה, לא יותר.
קירבתי בעדינות את ידי, היא דחפה אותם מעליה.
הבטתי בעיניה, הם היו כה עצובות, מסך דמעות השתקף מהם.
לבי התמלא כעס, דממה שררה, נותרתי כבולה לשקט.
היא הביטה בהשתקפותה שיצא מתוך המים,
דמעות נזלו מעיניה, עשיתי כמותה, הבטתי במים.
לא יכולתי לראות את השתקפותי, לא ראיתי את דמותי.
רק נוזל אדום נשקף אלי, בצבץ ממעמקי הים.
הפניתי את מבטי אל הדמות האפלה, דם ניגר מגופה, היא זאת שדיממה.
.
.
;){kind=link}