סליחה ששפטתי ולא הבנתי. |
|
נכנסתי הביתה סחוטה. הגשם העיק עלי והשמיע רעשים על הגג. ראיתי אותו יושב שקוע בדף ישן. עברתי אותו ונכנסתי למקלחת.
***
התלבשתי ויצאתי לסלון. ראיתי אותו באותו תנוחה שישב כשנכנסתי. "אבא?..". לחשתי. הוא לא הביט בי הוא הביט בדף. הצצתי מאחורי כתפו וראיתי את התמונה של אימא. "אידיוט!". צרחתי עליו. "אימא מתה! היא לא פה תעבור הלאה!". עכשיו דמעות נפלו מעיניו. הרמתי את האגרטל וניפצתי אותו באדן החלון. "טיפש אחד!! אתה צריך להיות חזק בשבילי! אני פה, אתה עדיין חושב עלייה. היא לא תחזור אבא!!". הוא לא הביט בי. רק שפתיו רעדו. "אתה בוכה עכשיו כמו ילד קטן!, אימא צריכה להתבייש בך!". הוא קם. נרתעתי אחורה והיתייצבתי. "מה?, מה עכשיו אתה תרביץ לי?. אתה לא יכול לעשות כלום!". הוא צעד חלשות לדלת שהוא מנגב את דמעותיו. "אתה בורח?". שאלתי אותו שהגב שלו מופנה אליי. הוא לא ענה לי הוא פשוט המשיך לצעוד. רצתי והכיתי בגבו החלש. "אל תלך אבא!". בכיתי עכשיו. כמו ילדה קטנה בכיתי. לא רציתי שאבא ילך. הוא הרים אותי על גבו וצעד לכיוון חדרי. הוא הניח אותי על המיטה והביט בי לכמה דקות. הבטתי בעיניו והם כבר לא דמעו. ראיתי כל כך עצב בעיניו. הוא נשק למצחי הסתובב וצעד לדלת. כמה דקות עברו ולחשתי לחושך "סליחה אבא". |
|
|
|
|
 | זה אמיתי? גם אם כן וגם אם לא, זה כל כך מרגש.. גרם לי לבכות... |
|
| Yes! Finally something about Сialis. |
|
| וואו.. זה כל כל עצוב אבל יש לך כישרון כתיבה מדהים :) |
|
 | עמוק, מרגש, את כותבת מדהים גרם לי לצמרמורת |
|
 | תודה.. אתם לא יודעים עד כמה זה חשוב לי לשמוע את זה. |
|
 | כל כך עצוב... יש לי דמעות בעיניים. |
|
| | טל-(טליה) | | 27/10/2013 01:03 |
אני פשוט התחלתי לבכות.. את כותבת שזה לבכות. תמשיכי ככה! |
|
 | אם תוציאי ספר אני אהיה הראשונה שאקרא אותו. את פשוט מוכשרת!! |
|
| וואו באמת? תמיד חשבתי שהכתיבה שלי נוראית. אבל תודה! D: ^_^ |
|
| ואו זה מרגש ועצוב.. וואו איזה כתיבה יפה! |
|
|
;){kind=link}