רצתי הכי מהר שיכולתי. הגרון שלי שרף ממאמץ והחלטתי לנוח לשנייה. מיששתי את האדמה ונחתי. היא הסתכלה עליי לכמה שניות ואז התקדמה אליי. לא פחדתי רק הרגשתי מין דחף לרוץ. היא התקדמה אליי וחייכה אליי. אני לא זוכרת בדיוק את המילים שהיא אמרה לי. הכל היה מעורפל. כשהיא פתחה את הפה שלה בפעם השנייה עשן יצא משם וסגר עליי. הרגשתי מין חנק בגרון וסגרתי את פי לא לנשום את האוויר המזוהם. 30 שניות עברו ונפלתי.
זה מטומטם. לא לדבר עם בן אדם בגלל סיוט. חלמתי לפני כמה ימים שחברה שלי אנסה אותי!?!. בגלל זה אני לא צריכה לדבר איתה, שטויות. בגלל שטויות כאלה הדור שלנו נדפק.
l
;){kind=link}